טיים 100 (באנגלית: TIME 100) היא רשימה שנתית של 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם שנערכת על ידי מגזין החדשות האמריקאי טיים. הרשימה פורסמה לראשונה בשנת 1999 כתוצאה מדיבייט בין אנשי אקדמיה, פוליטיקאים ועיתונאים אמריקאים. אף על פי שהיכללות ברשימה נתפסת לעיתים קרובות ככבוד, המגזין טוען שהנכללים ברשימה מוכרים על גודל תרומתם לשינוי העולם, ללא קשר לטיב השינוי ולהשלכות מעשיהם.

המועמדים לרשימה מוצעים על ידי צוות הכתיבה הבינלאומי של המגזין וכן על ידי אנשים שנכללו בה בעבר. הרשימה הסופית נקבעת באופן בלעדי על ידי עורכי המגזין, למעט המנצח בסקר קוראים שנערך מספר ימים לפני חשיפת הרשימה.

100    100 האמנים הגדולים בכל הזמנים  היא רשימה שערך מגזין "רולינג סטון" בשני חלקים ב־2004 ו־2005, ועודכנה מאוחר יותר ב־2011.[1] הרשימה מתרכזת בתקופת הרוק אנד רול ומבוססת על דעותיהם של מוזיקאים, כותבים ואנשי התעשייה.[1] הרשימה כוללת בעיקר מוזיקאים בריטים ואמריקאים.

הביטלס הם הלהקה הנמכרת ביותר בהיסטוריה, עם הערכות על כך שמכרו יותר מ-800 מיליון אלבומים ברחבי העולם. הם המוזיקאים הנמכרים ביותר בארצות הברית, עם 178 מיליון מכירות מוסמכות. לביטלס יותר אלבומים מספר אחת במצעד האלבומים הבריטי, ומכירות סינגלים בממלכה המאוחדת, מכל הרכב מוזיקלי אחר. הלהקה נכנסה להיכל התהילה של הרוק אנד רול ב-1988 וכל ארבעת חבריה נכנסו באופן עצמאי בין 1994 ל-2015. ב-2008, הלהקה עלתה לצמרת הרשימה של בילבורד של האמנים המוצלחים ביותר; נכון ל-2019, הביטלס מחזיקים בשיא כמות הלהיטים מספר אחת בבילבורד הוט 100 עם 20.

דילן פרץ בשנות ה-60 של המאה ה-20. התנועה לזכויות האזרח אימצה את שירו "Blowin' in the Wind" כהמנון חצי רשמי, ומיליוני צעירים הזדהו עם שירו "The Times They Are A-Changin'", בתקופה שאירעו שינויים חברתיים מהותיים בארצות הברית. עם זאת, גם כיום ניכרת השפעתו הרבה של דילן על עולם המוזיקה הפופולרית ועל מוזיקאים רבים.

רסלי נולד בטופלו שבמיסיסיפי, ועבר לממפיס שבטנסי עם משפחתו כשהיה בן 13. הקריירה המוזיקלית שלו החלה שם בשנת 1954, כשהקליט בסאן רקורדס עם המפיק סם פיליפס, שרצה להביא את הצליל של המוזיקה האפרו-אמריקאית לקהל רחב יותר. פרסלי, ניגן על גיטרה אקוסטית קצבית, ולווה בידי הגיטריסט הראשי סקוטי מור (אנג') והבסיסט ביל בלאק (אנג'). היה חלוץ הרוקבילי, אפ-טמפו, פיוז'ן בקצבים של מוזיקת קאנטרי ורית'ם אנד בלוז.

הרולינג סטונז (באנגלית: The Rolling Stones; בתרגום מילולי, האבנים המתגלגלות) היא להקת רוק בריטית, שנוסדה בשנת 1962 בלונדון, והיא אחת מהלהקות המצליחות ביותר בז׳אנר הרוק ובמוזיקה העולמית בכלל. הרכבה המקורי של הלהקה כלל את בריאן ג'ונס (גיטרה ומפוחית), מיק ג'אגר (זמר סולן, מפוחית וגיטרה), קית' ריצ'רדס (גיטרה וקולות רקע), ביל ויימן (גיטרה בס             צ'ארלי ווטס (תופים) ואיאן סטיוארט (פסנתר)[1].

בשנת 1963, עזב סטיוארט את הלהקה, אך המשיך לנגן עמה בהופעות לעיתים תכופות, עד למותו בשנת 1985.

צ'ק ברי נולד ב-18 באוקטובר 1926 בסנט לואיס שבמיזורי למשפחה בני המעמד הבינוני. אביו הנרי עסק בקבלנות (או בנגרות, לפי סברה אחרת)[6] וככומר של הכנסייה הבפטיסטית המקומית. אמו מרתה הייתה מנהלת בית ספר.[7] מלבד צ'אק, נולדו לבני הזוג ברי חמישה ילדים נוספים.

הוריו של ברי חשפו אותו למוזיקה מגיל צעיר, לרבות בהופעות שנערכו בכנסייה בה עבד אביו הנרי. ההשפעות המוזיקליות הראשונות של ברי כללו מוזיקת בוגי ווגי, בלוז וסווינג. בצעירותו ישב ברי במשך שעות והקשיב לתקליטים של האמנים האהובים עליו, ביניהם טמפה רד, לוני ג'ונסון, מאדי ווטרס, נט קינג קול ואחרים. בשנת 1941, הופיע ברי לראשונה במסגרת הופעה שנערכה בתיכון בו למד. לימים, ציין ברי כי להופעה זו הייתה השפעה רבה על המשך דרכו המוזיקלית, שכן הוא גילה כי יש לו ביטחון עצמי רב בהופעה על במה. בנוסף, הוא התלהב מאוד מנגינת הגיטרה של חברו טומי סטיוונס, שליווה אותו בהופעה. לפי ברי, לאחר ההופעה הוא היה נחוש לשפר את יכולותיו על הגיטרה, על מנת שיוכל לשיר ולנגן בעצמו ללא צורך בליווי. ברי הבין שאם יצליח ללמוד את האקורדים האופיינים למוזיקת הבלוז וישלוט במספר שינויי מקצבים, הוא יוכל לנגן את מרבית השירים שנוגנו באותה תקופה בתחנות הרדיו.[8] הוא לווה גיטרה מחבר והחל ללמוד לנגן, בהתחלה מספר לימוד ובהמשך בעזרת חברים ושכנים.

ג'יימס ג'וזף בראון (באנגלית: James Joseph Brown;‏ 3 במאי 1933 – 25 בדצמבר 2006) היה מוזיקאי אפרו-אמריקאי שנודע כאחת מהדמויות המשפיעות בתחום המוזיקה במאה ה-20. כזמר, מוביל הרכב, ומפיק מוזיקלי פורה, היה בעל השפעה בהתפתחות הגוספל והרית'ם אנד בלוז למוזיקת נשמה ונחשב לממציא מוזיקת הפאנק. הוא גם השאיר חותם על סגנונות מוזיקה אחרים כולל הרוק, הג'אז, הרגאיי, הדיסקו, הדאנס והיפ-הופ.

מגזין "רולינג סטון" דירג את ג'יימס בראון במקום השביעי ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים,[1] ובמקום ה-10 ברשימת 100 הזמרים הגדולים בכל הזמנים.

ליטל ריצ'רד (באנגלית: Little Richard; נולד בשם ריצ'רד ויין פנימן; 5 בדצמבר 1932 – 9 במאי 2020) היה זמר, כותב שירים, פסנתרן וחלוץ רוק אנד רול אמריקאי. מגזין הרולינג סטון דירג את ריצ'רד במקום ה-8 ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים.[1]

קורות חיים

פנימן נולד במייקון, ג'ורג'יה כאחד משנים עשר אחים ואחיות והיה חניך הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי. את רוב זמנו בילה בכנסיות "התקווה החדשה", ו"הקדושה" שבדרום ארצות הברית, שם למד מוזיקת דת (גוספל) ואף נגינה על פסנתר - אך גורש מכמה כנסיות כאשר צעק את מזמורי הקדושה. בגיל 15 סולק מביתו על רקע נטייתו המינית. ב-1952 נרצח אביו של פנימן, מטיף אדבנטיסטי. לאחר מכן, הוא חזר למייקון, שם שר בלוז במועדון ה"טיק טוק" המקומי מדי ערב, ועבד כשוטף כלים בקפיטריה במהלך היום.